למה אני אוכלת גם כשאני לא רעבה?
האם את אוכלת כי את רעבה? התשובה אולי תפתיע אותך.
"אני לא מבינה למה אני אוכלת ואוכלת " ליאור שאלה
" אני הרי יודעת שאצטער על כך, אז למה אני לא יכולה להפסיק לאכול?"
ליאור הגיעה אלי כי רצתה להבין את הנקודה ממנה היא מתחילה לאכול.
היא מודעת ל-כ-ל מה שהשמנה עלולה לגרום, אך כשהיא אוכלת "הכל מת, אני לא מקשרת את האוכל עם בריאות". האישה המדהימה הזו מודעת לזה שהיא אוכלת "כמו אדם מכור" ורצתה להבין את התופעה שקורית לה .
באימון
התברר שאוכל בשבילה זה בית, רוגע , שקט ואמא מרוצה.
במהלך האימון היא נזכרה בארוחת צהרים בילדות והבינה שזמן האוכל היה זמן בו חוותה שקט, נועם וסיפוק בניגוד למתח ולמריבות שהיו לא פעם מנת חלקה ביום יום.
ליאור, שהיתה ילדה פעילה מאוד, אנרגטית ושמחה, אמרה לעצמה ש"שווה לאכול. בזמן האוכל הכל בסדר. האוכל מביא אתו דברים נהדרים וחשובים כמו שקט ורוגע".
המסקנה הזו השתרשה בה. היא לא היתה מודעת
לזה אבל הגוף, שזוכר הכל (ועל כך בפוסט אחר) דואג להזכיר לה גם היום, כאשר היא נכנסת הביתה אחרי יום עמוס, או כשהיא קצרה בזמן..: "שווה לאכול. בזמן האוכל הכל בסדר. האוכל מביא אתו דברים נהדרים וחשובים כמו שקט ורוגע".
אותו מנגנון שבילדות נתן לה שלווה ונחת ושמר עליה, הפך בבגרותה למנגנון שפוגע בה .
פעמים רבות, כמעט תמיד, מנגנון הישרדותי בילדות הופך להיות מנגנון חבלה בחיינו הבוגרים. לזיהוי המנגנון יש חלק משמעותי בהבנה שהאוכל הוא רק הגורם החיצוני שתורם להשמנה , הוא לא שורש העניין. פירוק המנגנון (בעבודה שנעשית בחדר האימון), עשוי להביא להתמרה (טרנספורמציה) המיוחלת.
מה זה אוכל עבורכם?
אילו ארבע מילים נרדפות יש לכם ל"אוכל"?
ואם אתם רוצים שאעזור לכם לגלות מה המנגנון ההישרדותי שלכם,
פוסטים אחרונים
New Paragraph
המסע אל הקול האותנטי שלך
הצבת גבולות בריאים במערכות יחסים