אני, את.ה והמרחב אשר בינינו

זה לא הים אשר בינינו
זה לא התהום אשר בינינו
זה לא הזמן אשר בינינו
זה אנו שנינו אשר בינינו
(לאה גולדברג בשיר "זה לא הים")
אם לאה גולדברג היתה חיה היום
יכול להיות שהיתה מוסיפה שורה:
זו לא הקורונה אשר בינינו.
מרטין בובר קרא לקשר הזוגי , המרחב המקודש
בו "יש אותי, יש אותך ויש אותנו" .
ה"אותנו" הוא המרחב המקודש.
זוגיות זה לא שני אינדיבידואלים
אלא שני אינדיבידואלים שיוצרים מרחב שלישי, הקשר הזוגי.
השניים האלה הם המחליטים מה יכנס למרחב המשותף שלהם
ומה יישאר בחוץ.
בימים טרופים אלה של קורונה,
אני שומעת מהרבה זוגות,
שהרבה מהטוב שהיה, נשאר מחוץ לקשר הזוגי
ומה שנכנס אלה הרבה רגשות מאמללים.
לכל הזוגות ששוחחתי אתם,
לא היה כוח, רצון, אנרגיה להשקיע בקשר הזוגי,
וכמו כל דבר בטבע, מה שלא מטפחים- נובל.
כן, זה גם מה שעלול לקרות לקשר הזוגי.
תבדקו עם עצמכם,
עד כמה אתם נותנים מקום לאותו מרחב משותף, בקשר הזוגי שלכם.
האם אתם מוצאים מספר דקות ביום לשבת אחד מול השנייה,
להביט בעיניים ולנשום,
לא צריך אפילו לדבר.
האם אתם מתעניינים ברגשות, מחשבות, חששות של בן.בת הזוג?
האם אתם מפנקים את בן.בת הזוג?
האם אתם עושים משהו, לאורך היום, שיכול לשמח את בן.בת הזוג?
האם אתם משוחחים על דברים נוספים מלבד הקורונה והילדים?
האם אתם מוצאים זמן לביחד, לזמן איכות,
לעשות מה שאתם אוהבים, לראות סרט, סדרה, תיאטרון ביחד
ללמוד משהו חדש, יש הרבה הצעות חינמיות ברשת
(אכתוב על כך פוסט נפרד),
האם אתם מקדישים זמן לרקוד, לעשות ספורט, לשחק קלפים ביחד.
מה שאתם אוהבים העיקר שתעשו ביחד.
זה גם יכול להיות זמן נהדר ללמוד להכיר דברים שבן.בת הזוג אוהבים.
כן, אני יודעת שזה מאתגר,
החדשות הטובות הן שזה אפשרי.