"היא לא אוכלת כלום חוץ מצ'יפס ולחם"

אני שומעת לא פעם הורים מתוסכלים המתלוננים על ילדיהם. 

המילים "תמיד", "אף פעם", "חודש שלם" ואפילו "כמעט תמיד" חוזרות על עצמן. 

כאשר אני שואלת שאלות כדי להבין יותר מה באמת קרה,

אני מגלה עובדות שאינן תומכות בהכללות שההורים אמרו. 

הילד שאף פעם לא מכין שיעורים לבד – בבירור המציאות, התגלה שהוא לעיתים מבקש עזרה במקצועות רבי מלל וגם זה רק כשיש לו הרבה מאוד שיעורים.

הילדה שלא אוכלת כלום חוץ מצ'יפס ולחם, אוכלת אצל הסבתא ואצל חברים גם מאכלים נוספים. 

עודדתי את ההורים לשוחח עם הילדים ולהבין מה עומד מאחורי ההתנהגות שלהם. 

הילד אוהב שאמא מקדישה זמן רק לו. כשהוא מציע לך שישחקו יחד, אין לה תמיד זמן. אבל כשהוא מתלונן על שיעורים, היא תמיד יושבת לידו. 

הילדה לא רואה שהיא מתעקשת. היא פשוט אומרת להם שזה מה שהיא רוצה לאכול והם נותנים. היא גם אוהבת את הדאגה שלהם סביבה. 

כאשר ממעטים להשתמש בהכללות ומאפשרים בירור של העובדות,  מגלים הרבה פעמים מה באמת עומד מאחורי ההתנהגות של הילד. 

כאשר אתם שמים לב שאתם מכלילים, 

שוחחו עם הילד, הבינו למה הוא בוחר להתנהג בצורה שהוא מתנהג . 

וחשוב שתגלו אמפטיה, אל תכנסו למגננה ובטח לא להתחשבנויות של "אבל פעם..."

קבלו את מה שהילד אומר, הודו לו שהיה כן אתכם 

ושימו לב איך אתם יכולים להיענות לצורך, שנמצא מתחת להתנהגות שלו.

הכללות יוצרות מיסוך ולא מאפשרות בירור ענייני למה הילד מתנהג כמו שהוא מתנהג. 

כאשר נצמדים לעובדות, מגלים שמנעד התגובות של הילד רחב יותר ממה שחשבו. 

וזכרו, אני פה לעזרתכם

אל תהססו לפנות אלי גם בפרטי

בכל שאלה, תהיה, אתגר שיש לכם.