מי אחראי על הכעס שלי?
"אני לא צריכה לשלוט בכעס שלי.
אתם צריכים לשלוט בדחף שלכם לעצבן אותי!"
זהו פוסט
שזכה לאלפי לייקים ולמאות שיתופים.
ואני שואלת האומנם?
אני יכולה ורוצה לשלוט בתגובות שלי. האחר עושה את מה שהוא עושה,
הבחירה היא שלי איך להגיב לתגובות שלו.
אלו הם חיי ואני היוצרת, הבמאית , התפאורנית, הכוראוגרפית והשחקנית הראשית.
האם אני יכולה לשלוט בתגובות של האחר? ??
האם רק האחרים הם שצריכים לשלוט בדחף שלהם כלפי? האחריות היא עליהם?
ואני? זה לא בשליטתי? זה לא באחריותי?
איזו סיבה יש בעולם שאעביר את האחריות לאיכות חיי לאנשים אחרים?
האם אותם אלפים שעשו לייק לפוסט הזה, באמת רוצים שאחרים יקבעו להם מתי הם יחושו שלווה, רוגע, שביעות רצון, כעס וכו'?
לאדם יש אחריות אישית מלאה על התגובה שלו. אדם יכול לעשות הפרדה בין מה שנאמר בחוץ (נסיבות חייו),
לבין התגובה שלו, ע"י תשומת לב לנשימה ולתחושות הגוף, הכרת המנגנונים האישיים והמבנים הרגשיים.
ברגע שאדם לוקח אחריות
על חייו הוא חווה חופש.
האחריות על כל מה שקורה בחיי היא קודם כל שלי.
האחריות שלי היא על הרגשות שלי.
על איך שאני תופסת את עצמי ואת סביבתי
ואיך אני מכילה את הרגשות של עצמי.
מהרגע שבו עליתי על מסלול זה, יש פחות ופחות מקום להאשמות .
בקיצור, אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים כדי לעצבן אותי ,
אני ורק אני אחליט אם אני מתעצבנת מזה , כמה אני מתעצבנת ואיך אני מגיבה, אם בכלל.
בפוסט הזה
התייחסתי לנושא בהרחבה.
אם אתם מתקשים לקחת אחריות על חייכם
אשמח אם תדברו איתי.
פוסטים אחרונים
New Paragraph
המסע אל הקול האותנטי שלך
הצבת גבולות בריאים במערכות יחסים